תולדות צדיקים

על דמותו של הרב צבי יהודה זצ"ל, סיפורים קטנים ודרכו הרוחנית.

מידת הדין של משה ומידת השלום של אהרן התמזגו בדמותו של רבנו.

גדולתו של הראי"ה זצ"ל שידע לקרב לתורה בדרכו של אהרון הכהן; לזכור את ההפרדה: השלטון אינו העם - ממשלה באה והולכת, ועם ישראל נותר תמיד קדוש; הדרכות מפי רבנו הרצי"ה זצ"ל לרגל יום השנה להסתלקותו.

ישרותו של רבנו הרצי"ה; ההקרנה האדירה של הרב על סביבתו; סיפור העלייה לסבסטיה; סירוב פקודה.

הרצי"ה כמוציא לפועל של משנתו הגבוהה של הראי"ה, הסבר אהבת ישראל של הרצי"ה.

דמותו של הרב, גבורתו של הרצי"ה דומה לגבורת מרדכי אשר לא יכרע ולא ישתחווה, הדוגמא האישית של הרב על כל פרט.

במעשים רבים מובא שר' שמעון בן אלעזר היה צעיר מר' מאיר ושהיה תלמידו ומשרתו. אולם הצורך של ר' מאיר ושל ר' יהודה בן בבא להתייחס למעשה שסיפר ר' שמעון בן אלעזר על ה"מכוער" שפגש ב"שפת הים" - מראה שהוא לא היה צעיר מהם. הרמב"ם והר"ש מקינון הכריעו שר' שמעון בן אלעזר היה בדורות שקודם לר' מאיר, והמעשים שהוא מופיע בהם כתלמידו של ר' מאיר - הם עצמם משל.

המקומות "טבריה" ו"בקעת ארבל" מסמלים באגדות חז"ל גאולה דרך עמל התורה, ואלו "בית שאן" מסמלת גאולה דרך עמל המלאכות; והתבאר שמעשים הקשורים ל"כתיבת ספר תורה" מרמזים על הדרכים השונות להבאת הגאולה; ולפי משמעות זו ניתן להבין אגדות נוספות שבהן מופיעים מושגים אלו.

ר' שמעון בן אלעזר יצא מבית רבו ופגש במישהו וקרא לו "ריקה" ו"מכוער", מתברר שהיה זה אליהו שגילה לו ש"הריקן" מתורה שרודף אחר המלאכות יביא מרפא למצבו של עם ישראל והוא ה"קנה" שבאמצעותו נכתב ספר גאולת ישראל. חסיד אחד חולק ומגלה שמי שרודף אחר המלאכות נחשב לקבור ב"מחצלת של קנים" ואינו נכנס לפנים מן הפרגוד. ר' מאיר מנסה לפשר בין הצורך להישאר בבית המדרש לבין הצורך לעמול במלאכות, אך פשרתו אינה מתקבלת.